מילה טובה
מתוך חוברת שמחה בלב · אדר תשפ״ו · עמוד 66 · כ״ג אדר תשפ״ו
יש יהודי אחד שעובר הרבה. הוא נכנס למרוץ של החיים והשגרה, יום שלו זה בית –עבודה ושוב עבודה –בית, והוא לא מוצא זמן לעבודת ה'.
היו לי שיחות רבות איתו. תמיד כשהוא הגיע הוא סיפר לי שכסף זה לא אחת הבעיות שלו — יש לו הרבה ובשפע. הבעיה שלו זה בעיקר להיות שמח, לקיים מצוות, לעבוד את ה'. שם הוא מרגיש את הקושי.
ואז הגיעו כמה שבועות טובים שכבר לא ראיתי אותו. הוא חדל מלהגיע, ושאלתי אדם אחר שמכיר אותו האם הוא יודע מה חדש איתו, כי לא ראיתי אותו זמן רב.
והיום שבו אני כותב לכם — הוא הגיע, ובמשך יום שלם הוא למד תורה. ואז, לקראת שהוא יצא הביתה, הוא ניגש אליי ואמר: שמעתי ששאלת עליי.
אמרתי לו: נכון, שאלתי להיכן נעלמת.
הוא אמר לי: אתה יודע שזה עשה לי טוב. היה לי ממש יצר שלא להגיע ללמוד תורה, ולא הצלחתי להתגבר עליו. ואז, כשסיפרו לי ששאלת עליי, אמרתי לעצמי: יש מישהו ששם לב שאני לא מגיע — אז עכשיו אני צריך להגיע. וזה נתן לי את הכוח לבוא לפה. ועכשיו יש לך זכות של יום שלם שבו למדתי.
שמעתי אותו ואמרתי: וואו, מה הכוח של מילה טובה. זה לוקח אולי 5 שניות, וזה יכול להחיות בן אדם. ולמדתי שצריך לשבח יותר ולהחמיא יותר.