ויכוח מעניין

יום אחד, או יותר נכון לומר לילה אחד, יצא לי לשמוע ויכוח מאוד מעניין ואשתף אתכם.

הראשון הוא יהודי יקר שרק לאחרונה סיים לשפץ את הבית, ובשיפוץ קרה שהקבלן עשה טעות די גדולה ולא עשה את רצונו. וכרגע התיקון הוא לפרק הכול ולהרכיב מחדש מוצר אחר. ואותו יהודי אומר שגם כשקשה לו הנזק והוא מצטער עליו – עדיין הוא מקבל את הטעות של הקבלן באהבה ולא מבקש מהקבלן להחליף.

השני הוא יהודי שטוען ואומר לו: נכון שלוותר זה דבר גדול, ובכל זאת תכניס את עצמך לפרופורציה - אם על כל דבר שקורה לך פשוט תוותר, אז לא צריך בתי משפט, לא צריך דיינים, כי לא משנה מה נעשה לך וגם כמה הזיקו לך — אתה תוותר ותסגור את הסיפור.

והראשון שמע ולא הסכים, והמשיך לטעון שכך צריך לחיות — מתוך ויתור, וכל מה שקורה לך זה רק ה' יתברך.

השני המשיך לטעון שצריך לפעמים לעשות משפט, אחרת העולם יכול להיהרס.

ואז באיזשהו שלב הראשון אמר: תדע לך שמאז שחזרתי בתשובה החלטתי שאני אדם אחר. עבדתי קשה על הכסף, ובכל זאת לא קרה לי אי פעם שאחרי ויתור הפסדתי. תמיד בורא עולם הראה לי שהוא שמח בכך והאיר לי. תאמין לי שלא חסר לי כלום.

שמעתי את שניהם, ובאמת היה קשה להכריע מי צודק, שהרי סוף סוף לפעמים צריך להיות קשוח קצת ולהוציא דין אמת. ובכל זאת — הדרך השנייה, של לקבל את הכול באהבה, מאוד חשובה לפני ה' יתברך.