עם סגולה

באחד הימים מסרתי שיעור שעסק בין היתר בהלכות עלייה לתורה, ושם נשאלתי לאיזה מהמצוות יש יותר עדיפות - האם לעלייה לתורה, ואם כן איזו עלייה, ומה לגבי ההגבהה של הספר וכו'. אמרתי להם שיש מעלה לעליית שישי והרחבתי מדוע. ואז אחד המשתתפים אמר לי: אני חייב לעצור אותך ולספר משהו על עצמי. אמרתי לו: בכבוד. ואז הוא סיפר שבתחילת התשובה שלו היה לו הרבה מאוד כסף, והוא מאוד שמח לקנות מצוות, עד כדי כך שפעם הוא התווכח עם מישהו על פתיחת היכל והגיע למחיר של 35,000 ₪. וזה המשיך כך עד שיום אחד הוא הבין שסגולות ופתיחת היכל זה טוב ויפה — רק שאסור לשכוח מה באמת צריך לעשות.

ומה באמת צריך לעשות? שאלתי.

והוא אמר : צריך לעשות את רצון ה', לקום לתפילה, ללמוד תורה, לתקן את המידות — וזה העיקר, לא סגולות. אמרתי לו: אני מסכים לגמרי. ובאמת הוא צודק.

אדם יכול לתפוס איזו מצווה ולתת עליה את מרבית כספו, להשקיע בה ולחשוב שהיא עיקר היהדות, ואחרי שהוא מברר מעט פתאום הוא מגלה שזה אפילו לא מצווה מדרבנן אלא הידור.

ולכן אני תמיד אומר: כמו שבכסף שלך, כשאתה משקיע אותו, אתה תעשה אלף ואחד בירורים — האם אתה עושה את הצעד הנכון, האם ההשקעה בטוחה, מהן התשואות וכו' — כל שכן ביהדות ובחיי נצח צריך לעשות בירורים: האם אני עובד את ה'? האם אני מקיים נכון את המצוות? מה הכי חשוב לעשות? מה התיקון של העבירות? ובזה צריך לשאול את מי שמבין ביהדות, ולא לסמוך על מה שלמדנו בגן חובה.