מחשב מסלול מחדש

יום אחד נכנס רב שעוסק בקירוב לפנימייה של נוער משתקם. הבחורים שהיו שם עברו הרבה בחיים ונכנסו לשם בתקווה לתת להם עתיד חדש. הרב אמר להם: " היום אתם עוברים מה שעברו עם ישראל כבר 2000 שנה. אבל אל דאגה, בקרוב יבוא המשיח וכולנו נצא מהגלות, נזכה לשפע גדול, להבטחה של 'וגר זאב עם כבש'". הרב ממשיך בחיזוק ותוך כדי אחד הבחורים לא רק שלא הקשיב, אלא גם דיבר בהפגנה של חוסר כבוד. הרב, במידותיו הטובות, פנה לבחור בשלווה: "נו צדיק, מה אתה אומר? אתה גם מצפה למשיח?" הבחור ענה: "מחילה הרב, אתה מדבר שטויות." כל הבחורים שהיו שם נדהמו להתחצף כך לרב. אבל הרב שמר על קור רוח ושאל: "למה אתה חושב כך, צדיק?" ענה הבחור: "הרב, אני באתי מבית דתי. למדתי על הרבנים שלנו, סיפרו לי על כל הרבנים והצדיקים שהיו במשך הדורות. ואני אומר שאם בזמן שלהם המשיח לא בא, אנחנו בדור שלנו שבקושי מצליחים לעשות משהו ומלאים בבילבולים ובתאוות, אצלנו יבוא המשיח? הרב חייך ואמר: "דווקא בגלל מה שהזכרת אני חושב שבדור הזה יבוא המשיח. רק דור שכל דבר שבקדושה עולה לו במאמץ, דור שלא מרגיש את אותה מתיקות שהרגישו רבותינו בתורה ובכל זאת משתדל ללכת לשיעורי תורה, לקיים מצוות, דור שיש לו את כל התאוות בהישג יד ומשתדל לשמור על עצמו קדוש – זה דור הגאולה." ואני הקטן מוסיף שמסירות נפש כמו שראיתי אצל אגם ברגר נתנה לי הרבה כוח. בחורה שמעל 400 יום בשבי, שיכולה לפי ההלכה להתיר לעצמה הרבה דברים, בחרה שלא לאכול בשר לא כשר, לצום בכיפור ועוד איזו אצילות! זה דור שראוי למשיח.