אבא קרב אותי אליך
מתוך חוברת שמחה בלב · אדר תשפ״ה · עמוד 22 · ד׳ אדר תשפ״ה
בוקר אחד עובר לידי אדם בדרך, הסתכל אליי והמשיך. אחרי כמה צעדים הוא עוצר, חוזר אחורה, ניגש ואומר לי: "אפשר לשאול אותך על משהו שמציק לי?"
אמרתי לו: "בכבוד, אני מקווה שאוכל לעזור."
ואז הוא שואל אותי: "למה בורא עולם מביא אותי לקצה?" "על איזה קצה כבודו מדבר?" שאלתי.
"אני אסביר," הוא המשיך. "אתה יודע שהכול יקר בזמן האחרון. אני עובד, אשתי עובדת, ואנחנו בקושי גומרים את החודש. כל סוף חודש, כשמגיע הרגע של כל התשלומים, בשניה האחרונה אני זוכה לישועה מאת השם ומצליח לשלם את החובות שלי. ואני שואל למה להגיע לקצה? הייתי שמח לקצת אוויר, וכבר כמה ימים לפני יהיה לי את כל הכסף שאני צריך."
חייכתי לשמוע אותו ומצחיק שהוא שאל אותי, שהרי גם לי יש ניסיון דומה בלהשיג כסף לחוברת ולהדפסה.
ביקשתי בזריזות שהקב"ה ישים דברים בפי ועניתי לו: "אתה יודע," אמרתי, "שעם ישראל יצאו ממצרים, הם ראו דברים גדולים ונשגבים עד שאומרים רבותינו שמה שראתה שפחה על הים לא ראה הנביא יחזקאל בן בוזי הכהן. ודווקא אז, אחרי קריעת ים סוף וברמה של אמונה כל כך גדולה, הקב"ה שלח להם את עמלק שתפקידו לקרר אותם. ושאלו המפרשים: למה? מדוע דווקא עכשיו שהם חזקים באמונה הם מקבלים ניסיון כזה גדול? למה להוריד אותם?
וענו: שדווקא אז האמונה נמדדת, דווקא בעת ניסיון. הם הוכיחו שהם נאמנים להשם יתברך, כמו שאנו אומרים ואמונתך בלילות. אחי היקר, בורא עולם יודע כמה גדול אתה, והוא מנסה אותך כדי לחזק אצלך את האמונה."