סליחות – המנהג והזמן
מתוך חוברת שמחה בלב · אלול תשפ״ה · עמוד 9 · א׳ אלול תשפ״ה
הכנות לשנה החדשה-אדון הסליחות
מנהג הספרדים לקום באשמורת הבוקר (לפני עלות השחר) לומר סליחות מראש חודש אלול ואילך עד יום הכיפורים. ומתחילים מזמור ''לדוד ה' אורי וישעי ונסביר עליו בעמ'13
וביום ראש חודש עצמו אין מנהגנו לומר סליחות.
הטעם שמתחילים סליחות בחודש אלול
לפי שבאותם ארבעים יום עלה משה למרום להביא לוחות שניים, והיו ימי אלו ימי רצון ונמשכו עד ליום הכיפורים ולכן אומרים בהם סליחות, וביום הארבעים נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ואמר למשה סלחתי כדבריך, ולכן יום הכיפורים נקבע למחילה ולסליחה.
מהו הזמן הראוי לאמירת סליחות?
הזמן הראוי ביותר – באשמורת הבוקר (שליש האחרון של הלילה ולפני עמוד השחר) שהוא עת רצון, שבאותו הזמן הקב"ה שט בעולם הזה . והחל מזמן חצות לילה הוא עת רצון לאמירת סליחות.
הזמן הראוי – מי שאינו יכול לקום באשמורת הבוקר יאמר לאחר חצות הלילה.
פחות ראוי – לא יכולים באשמורת הבוקר ולא אחר חצות יכולים לומר לפני תפילת שחרית, או אפילו לפני תפלת מנחה.
נמצא שישנם שלושה זמנים לאמירת סליחות.
א. אשמורת הבוקר. ב. לאחר חצות לילה. ג. לפני שחרית או לאחר מנחה.
מתי אין לומר סליחות – בחצי הראשון של הלילה לאחר צאת הכוכבים עד לחצות לילה אסור לומר סליחות וי"ג מידות כיון שאז הוא זמן התגברות הדינים.