תפוח ושוקולד – על מה מברכים קודם

ילקוט יוסף סימן ר"ב–ס"ז

שאלה לחידוד: יוסי הגיע לביתו, ועל השולחן היה מונח תפוח חתוך וטבלת שוקולד. הוא רצה לאכול משניהם, ובא לברך בורא פרי העץ על התפוח, ואחר כך שהכול על השוקולד. האם הוא עושה נכון ויכול לברך את שתי הברכות? מה הייתם עונים לו להלכה?

תשובה: כפי שלמדנו בימים האחרונים, שאדם שבירך העץ על שוקולד – פטר אותו מברכה. לכן, אם נברך על התפוח העץ, לא נוכל לברך על השוקולד שהכול. ובכל זאת יש שתי דרכים שבהן נוכל לברך שתי ברכות:

דרך א' – נברך קודם שהכול על השוקולד, ואז העץ על התפוח.

דרך ב' – נברך העץ על התפוח, ונכוון בראש בפירוש שאנחנו לא פוטרים בברכה זו את השוקולד, ואז כשנעשה כך נוכל לברך גם ברכת שהכול על השוקולד.

אכילת פולי קקאו – פולי קקאו חיים טעמם מר מאוד, ולכן מי שאוכלם אינו מברך כלל, ואם נאכלים על ידי הדחק – מברך עליהם שהכול. מי שקונה שוקולד שיש בו 909 מוצקי קקאו ורק מעט סוכר – יברך עליו שהכול.

ברכת הפלאפל – פלאפל מורכב מגרגירי חומוס כתושים יחד עם תערובות פתיתי לחם הבאים לדבק את התערובת, וגם שהיה צריך לברך עליו האדמה, מכל מקום נהגו לברך שהכול, כיוון שעבר שינוי מחומוס של טעם, שם, צורה וכו'.

קורנפלקס וחטיפי תירס – כפי שלמדנו גבי הפלאפל, גם הם עוברים שינוי של טעם, צורה ושם, ולכן ברכתם שהכול, ואם בירך אדמה – יצאו ידי חובה.