ימי החנוכה והדלקת הנרות

ימי שמחה – כיוון שחז"ל קבעו את שמונת ימי חנוכה לשמחה והלל, אין להספיד בהם.

אולם אזכרה בימי השבעה והשלושים מותר לעשותה, אך לא ירבו בגודל האבדה אלא ירבו בדברי תורה וחיזוק. (ילקו"י חנוכה, עמ' נו).

אסור להתענות – בימי החנוכה לא גוזרים תענית על הציבור.

מצווה יקרה – צריך להיזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה, כי היא מצווה חביבה עד מאוד, שיש בה משום פרסום הנס והודאה לה' יתברך על הנסים שעשה לנו, והעושה כן זוכה לבנים תלמידי חכמים (שבת כג:).

אפילו אדם עני שמתפרנס מהצדקה מוכר ממה שיש לו כדי שיוכל להדליק את נרות החנוכה.

הדלקת הנרות:

כמות הנרות – אמרו חז"ל (שבת כא:) מצוות חנוכה נר איש וביתו, ומעיקר הדין היה מספיק נר אחד לכל יום.

אולם כולנו מהדרים במצווה זו, ובלילה הראשון מדליקים נר אחד, ומכאן ואילך מוסיפים עוד נר בכל לילה עד שבלילה האחרון יהיו שמונה נרות [לא כולל השמש]. כך פסק מרן השולחן ערוך וכן המנהג (ילקו"י מועד ע' קצה).