הרהר כשהיה חולה, ומקום נקי

הרהר כשהיה חולה – אתמול למדנו שאדם שאכל ושבע והרהר ברכת המזון – לא יצא ידי חובה.

והיום נציין שאם הוא הרהר את הברכה כיוון שהיה חולה ולא יכל לברך, ואחר כך עבר ממנו האונס – במקרה כזה לא יחזור ויברך, מהטעם שיש אומרים שלחולה מותר להרהר את ברכת המזון, ואנו חוששים לברכה לבטלה ולא מכריחים את האדם לחזור ולברך.

שלוש הברכות מעכבות – ברכת המזון מחולקת לארבע ברכות, שהשלוש הראשונות הן מהתורה, והברכה האחרונה היא מדרבנן.

ולכן אדם שאין לו סידור או ברכון לברך, וזוכר רק את הברכה הראשונה – אסור לו לברך, כיוון ששלוש הברכות מעכבות זו את זו, ורק כשידע את שלושתן – יוצא ידי חובה.

והברכה הרביעית ואמירת הרחמן במצב כזה אינה מעכבת, ולכן אם יודע את שלושת הברכות ולא יודע את ברכת "הטוב והמטיב" והרחמן – יוצא ידי חובה.

לברך במקום נקי – אין לברך ברכת המזון כשיש צואת אדם או מי רגליים (קטנים) כנגדו, משום שנאמר: "והיה מחניך קדוש". ואם בירך והיו לפניו מי רגליים בתוך 4 אמות (כ־ 2 מטרים) – יצא ידי חובה. ואם בירך והייתה לפניו צואה כנגדו – אנו אומרים שלא יחזור, מספק.

וכאן המקום להזהיר על כך שדווקא בברכת המזון הצריכו שלא לחזור מחשש של ברכות לבטלה, אולם בתפילה הדין שונה – וכשמתפללים במקום שיש ריח – לא יוצאים ידי חובת תפילה. ולכן על המתפלל לבדוק שאין לידו במקום שמתפלל ריח רע, כגון טיטול וכדומה.