ז' באדר – יום לידת משה ופטירתו
מתוך חוברת שמחה בלב · אדר תשפ״ו · עמוד 23 · ז׳ אדר תשפ״ו
היום הוא ז' באדר, יום לידת ופטירת משה רבנו.
תענית – חסידים ואנשי מעשה נוהגים ביום זה להתענות, ויש שעושים בלילה שלפני סדר לימוד.
קריאה פרשת ויחל ונשיאת כפים – במקום שיש עשרה מתענים בז' באדר מוציאים בתפילת המנחה ספר תורה, והכהנים נושאים את כפיהם, [כשהמנחה היא סמוך לשקיעה] וכן השליח ציבור קורא עננו בחזרת השליח ציבור. וכמובן שרק מי שמתענה רשאי לעלות לתורה ולומר ברכת כהנים ואת ברכת עננו.
משה רבנו, אשר התורה נקראת על שמו ושזכה להוציא את עם ישראל ממצרים ושזכה להוריד את התורה – בשל מה זכה לכך?
כשחושבים על כך, הרי הרבה גדולים בתורה היו באותם זמנים, אבל אצל משה היה משהו מיוחד מאוד. התורה מעידה עליו: " והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה " ולא רק ענוה הייתה אצל משה רבנו, אלא גם מסירות נפש. הוא היה מוכן לאבד הכול בשביל עם ישראל, עד שאומר לבורא עולם שהוא מוכן להימחות מספר התורה אם אינו מציל את עם ישראל.
ונלמד ממנו ביום שלו את שתי המעלות הללו:
א. ענוה ב. מסירות נפש
תדעו לכם שמי שמכניס בכל דבר שעושה ענוה ומסירות נפש – זה חייב להצליח. זה המפתח להוציא לפועל את כל מה שאי פעם תצטרכו.
הראשון: ענוה – להבין שהקב"ה עושה את הכול.
והשני: מסירות נפש – לתת מעצמך גם יותר ממה שאתה מרגיש שאתה חייב. ושיהיה בהצלחה.