עירוב תבשילין
מתוך חוברת שמחה בלב · סיון תשפ״ו · עמוד 17 · ה׳ סיון תשפ״ו
עוד כמה פרטים בעירוב תבשילין:
זמן אכילת העירוב – לאחר שסיימנו את הבישולים וכל ההכנות לשבת, מותר לאוכלו, אולם הכי טוב לשמור אותו לסעודה שלישית בשבת.
מי חייב בעירוב – חובה על כל אחד מישראל להניח עירוב תבשילין מערב יום טוב וגם הנשים חייבות לעשות עירובי תבשילין, ולכן, אם אין בעלה בעיר, או שהיא מתגוררת לבדה, צריכה לעשות עירוב תבשילין בברכה.
הרוצה לשחוט – מי שרוצה גם לשחוט ביום טוב (אף שאין זה מצוי), צריך להוסיף בנוסח העירוב ולשחוט.
לא מבשלים כלל – גם מי שהכין כל צרכיו מערב יום טוב, וגם צורכי שבת, ואינו מבשל ביום טוב כלל, בכל זאת, **יעשה עירוב תבשילין, *לצורך הדלקת הנר לכבוד שבת. *כמובן שההדלקה תהיה ביום טוב אחר הצהרים, כרבע שעה קודם השקיעה מאש לאש כמו שנלמד בהמשך. **
כיון שיש מחלוקת אם צריך לעשות עירוב תבשילין לצורך ההדלקה בלבד, לכן במקרה זה יערב ללא ברכה. [ובמידה ומוסיף מים ביום שישי למיחם לצורך שבת על מנת לשתות מהם בשבת, יכול לברך על העירוב]
הדלקת נרות לכבוד שבת:
מאש לאש – הדלקת הנרות לכבוד שבת תעשה מאש לאש כיוון שאנחנו ביום טוב.
זמן ההדלקה – את הדלקה הזאת עושים לפני השקיעה בזמן שעוד לא נכנסה השבת.
לא לכבות – חשוב את הנר שאיתו מדליקים אין לכבות אלא להניח.