חבטת ערבה
מתוך חוברת שמחה בלב · תשרי תשפ״ד · עמוד 37 · י״ט תשרי תשפ״ד
חבטת ערבה – נוהגים ישראל ע"פ מנהג נביאים חגי, זכריה ומלאכי לקחת חמישה בדי ערבה כשרים כמנהג המקובלים וכנגד חמש אותיות מנצפ"ך, שהן כנגד חמש גבורות שממתקים אותן.
כיצד יעשה – אוגד (קושר) אותם יחד וחובט אותם בקרקע, ואין מברכים על מנהג זה (חזו"ע עמוד תמ).
שמחת תורה-שמיני עצרת
כיוון ששמיני עצרת הינו חג בפני עצמו ואינו נכלל עם חג הסוכות, מברכים בקידוש "שהחיינו"על החג החדש, ובתפילת העמידה אומר: "את יום שמיני חג עצרת הזה".
אם טעה – אם טעה ואמר"את יום חג הסוכות הזה", לא יצא. ואם נזכר קודם שסיים תפילת העמידה חוזר ל"אתה בחרתנו", ואם סיים, חוזר לראש התפילה.
כשחוזר – טוב שיתנה ויאמר שאם אינו חייב לחזור, תהיה זו תפילת נדבה (והוא הדין למי שטעה בקידוש כנ"ל שצריך לחזור) (חזו"ע תנא).
סגולה – סגולה למיתוק הדינים ולמחילת העוונות כתבו המקובלים שביום זה נמסרים הפתקים שנרשמו בבית דין של מעלה, אם לטוב ואם למוטב. ועוד כתבו, שראויות השמחה וההתעוררות בתורה הקדושה להגן עלינו למתק את דיננו. וכן גם בביתו צריך אדם לשמוח מאוד ביום זה, ולא רק בעת ההקפות.
ריקוד לפני התורה – כתבו רבותינו מעלות רבות למי שמשתדל לשמוח ולרקוד לפני התורה הקדושה: גורם שמחה בעולמות העליונים, נמחלים כל עוונותיו, מתקן את נשמתו בכוח שמחה זו, וזוכה שיהיו לו בנים ובני בנים גדולים בתורה וביראת שמיים.